top of page
  • Ayal Hamburger

עלייתו של הסבון הטבעי- חלק ב'

בארצות הברית, בתחילת המאה ה-19, ייצור סבון היה אחד מהתעשיות הצומחות ביותר. אמריקאים כפריים הכינו סבון תוצרת בית באמצעות תהליך שפותח בתקופת הקולוניאליזם. הם היו מצילים אפר מהשריפות שלהם במשך חודשים. כשנותרו להם מספיק שומן משחיטת חזירים הם היו מכינים סבון.

בזמנו השיטה לייצר בסיס חזק הייתה באמצעות אפר עץ, חבית, ומי גשמים. בתחתית חבית נקדחו חורים. החבית הונחה על לוח אבן מחורץ שנשען על ערימת סלעים. מעל החורים הונחה שכבת חצץ. לאחר מכן הונחה שכבת קש, זרדים ומקלות על גבי החצץ כמסנן כדי למנוע מהאפר להיכנס לתמיסה. לאחר מילוי חבית באפר עץ קשה, נשפכו מי גשמים דרך האפר כדי לשטוף החוצה את נוזל הבורית החום (בסיס חזק) אשר יזרום לתוך החריץ סביב לוח האבן ויטפטף למטה לתוך מיכל.


החלק הקשה ביותר בשנים ההם בהכנת סבון היה לקבוע אם הבסיס הנוצר בחוזק הנכון. "מי הבור" נחשבו בחוזק הראוי להכנת סבון כאשר ביצה או תפוח אדמה קטן שהונח בתמיסה צפו בערך באמצע הדרך מתחת לפני התמיסה. אם הביצה או תפוח האדמה צפו מלמעלה, הבסיס היה חזק מדי. אם הוא שקע במהירות, הבסיס היה חלש מדי. כמה מיצרני סבונים מוקדמים השתמשו בנוצות אווז או תרנגולת כדי לבדוק את הבסיס שלהם. אם נוצה שהוכנסה ב"מי הבור" החלה להתמוסס בה, אזי מי הבור היו בעוצמה הנכונה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, נוצר סבון מסחרי, כפי שאנו מכירים אותו היום. פציעות המלחמה הביאו להגברת הצורך בחומרי ניקוי. יחד עם זאת, המרכיבים הדרושים להכנת סבון היו נדירים. מדענים גרמנים יצרו צורה חדשה של "סבון" שנעשה עם תרכובות סינתטיות שונות וכתוצאה מכך נולדו חומרי ניקוי. בשנות ה-50, מכירות חומרי הניקוי עלו על מכירות הסבון בארצות הברית.

רוב ה"סבונים" המסחריים הקיימים כיום הם למעשה חומרי ניקוי, המיוצרים עם תוצרי לוואי של נפט. מכיוון ש"סבונים" אלו הם חומרי ניקוי, על פי החוק לא ניתן לקרוא להם סבון. רוב הסיכויים שכאשר אתה רואה סבון שנקרא "סבון גוף", זה בכלל לא סבון.


לאחר מלחמת העולם הראשונה ועד שנות ה-30 של המאה ה-20, הסבון נעשה בשיטה שנקראת "batch kettle boiling". ליצרני סבונים מסחריים היו קומקומים ענקיים של שלוש קומות שייצרו אלפי קילוגרמים של סבון במהלך שבוע. זמן קצר לאחר מכן, המצאה חדשה הוצגה ושוכללה על ידי פרוקטר אנד גמבל. תהליך זה הפחית את זמן ייצור הסבון לפחות מיממה. יצרני סבונים מסחריים גדולים עדיין משתמשים בתהליך הרציף.

גם יצרני סבונים מסחריים למדו שהם יכולים להסיר את הגליצרין הטבעי שבסבון המעניק לו תכונות לחות. הם מוכרים את זה או משתמשים בו במוצרים אחרים במחירים גבוהים יותר כמו במוצרי קרם הלחות. הסרת הגליצרין הטבעי מאריכה גם את חיי המדף של הסבון כך שיוכל לשבת במחסן או על מדפי החנויות לשנים רבות.


כיום ישנה מודעות מוגברת להשפעות השליליות האפשריות של רבים מהתוספים והכימיקלים הסינתטיים בסבון מסחרי. צרכנים משכילים פונים לסבונים אורגניים טבעיים כמו שלנו Milky Way Natural Soap. אפילו חברות גדולות מתחילות לפרסם "מרכיבים טבעיים" במוצרים שלהן.

אבל היזהרו! תוספת של מרכיב טבעי אחד או שניים לא הופכת את המוצר ל"טבעי לחלוטין". זה כמעט בלתי אפשרי עבור חברות גדולות ליצור סבונים טבעיים בעבודת יד.

בעוד שפעם היו משתמשים בביצה כדי לקבוע את טיב הבסיס הנדרש, אנו עובדים עם מתכונים מיוחדים ותוכנות מחשב כדי לקבוע את הפרופורציות הנכונות של מרכיבים לשימוש בתהליך ייצור הסבון. בנוסף, אנו משתמשים טבלאות ערך מדויקות ובמשקלים המאפשרים לנו למדוד מרכיבים בגרמים בודדים. התוצאה - סבון טבעי עדין ומעוצב בקפידה בעבודת יד במיוחד עבורכם.


0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page